האוסקר ה-92: הימורי זוכים וזוכות

האוסקר ה-92 יתקיים הלילה, וזה הרגע היחידי בשנה בו אני מהמר: הסרט הטוב ביותר: מי יזכה: "פרזיטים" מי יכול להפתיע: "1917" מי צריך לזכות: "פרזיטים" אחת השנים היותר מותחות כשזה מגיע לשאלה "מי יזכה בפרס הגדול בסוף הערב?" המומחים בהוליווד מתחלקים חצי-חצי בין "פרזיטים" של בונג ג'ון הו לבין "1917" של סם מנדז. לכאורה לסרט …

המשך לקרוא האוסקר ה-92: הימורי זוכים וזוכות

סיכום שנת 2019: סרטי השנה של תרבות רעה

2019 סוגרת את שעריה ויחד איתה את שערי העשור השני של המאה ה-21. את רשימת סרטי העשור (בה תמצאו כמה סרטים שגם מככבים ברשימת סרטי השנה), כבר פרסמתי. עכשיו הגיע הזמן לסיכום שלפתע מרגיש קטן מדי, מצומצם מדי. ראיתי הרבה סרטים שאהבתי השנה. במשך השנה שמרתי לעצמי בטלפון רשימה של כל הסרטים שאהבתי, כהכנה לקראת …

המשך לקרוא סיכום שנת 2019: סרטי השנה של תרבות רעה

"מחתרת השישה", ביקורת

לסגנון הקולנועי המובהק והמוכר כל-כך עכשיו של הבמאי מייקל ביי, יש כינוי באמריקה – בייהאם, המגיעה מהמילה האנגלית מייהאם, שאומרת: הרס, חורבן, מהומה. מייקל ביי הוא אשף בהרס וחורבן. בכאוס. בסרטיו מרובי האפקטים והאקשן יש, מעבר לזוויות המצלמה הנמוכות, התנועות החצי-מעגליות סביב השחקנים ופאתוס אמריקני, בעיקר הרס של ערים שלמות. עוד בשנת 1998 עם סרטו …

המשך לקרוא "מחתרת השישה", ביקורת

סיכום העשור: סרטי העשור של תרבות רעה – חלק 2

אתמול התחלתי לסכם את סרטי העשור שלי, אז אם בא לכם ולכן לקרוא על 15 הסרטים הקודמים ברשימה, הקדמה, פלוס עוד שלושים סרטים שאהבתי, לכו לשם. בפוסט הזה אכתוב על 15 (ועוד קצת) הסרטים שהכי-הכי אהבתי בעשור האחרון, כולל סרט העשור שלי. אני מזכיר שוב שמדובר ברשימה אישית, פרטית שנתונה תמיד לוויכוח (ברוח טובה) ודיון. …

המשך לקרוא סיכום העשור: סרטי העשור של תרבות רעה – חלק 2

סיכום העשור: סרטי העשור של תרבות רעה – חלק 1

כיצד ניגשים למשימה מוטרפת כמו לסכם את העשור בקולנוע? בחודשים האחרונים אני עובר שנה שנה ורושם את כל הסרטים שאהבתי מכל אחת במחברת אדומה קטנה ומנסה לייצר רשימה של הסרטים שעשו מבחינתי את העשור. אני מוסיף ומוחק, ואז שוב מוחק ושוב מוסיף, תמיד במרדף אחרי סרט כזה או אחר ששכחתי או שנעלם בין הכיסאות. תמיד …

המשך לקרוא סיכום העשור: סרטי העשור של תרבות רעה – חלק 1

"סיפור נישואים", ביקורת

נואה באומבך עושה סרטים משנת 1995, אז כתב וביים את הסרט העצמאי "בועטים וצורחים", אודות חבורת חברים שמסרבים להתקדם אחרי סיום לימודיהם בקולג'. למרות שמאז ועד לפני שבע שנים הוא ביים עוד חמישה סרטים, על אחד מהם ("חיים בין השורות") הוא אף היה מועמד לאוסקר בקטגוריית התסריט המקורי הטוב ביותר, וכתב שני סרטים יחד עם …

המשך לקרוא "סיפור נישואים", ביקורת

"זה: חלק 2", ביקורת

בשנת 1986 שחרר הסופר סטיבן קינג לאוויר העולם את ספרו ה-22, "זה" (It). ספרו הגדול ביותר מבחינת מספר העמודים והשאפתנות של הסיפור, קינג חתר לכתוב את הנקסוס של כל סיפורי האימה, אודות ישות מרושעת המטרידה עיירה שלמה ואשר יכולה להפוך לפחדים הכי גדולים של כל אחד מאיתנו. עד היום נחשב "זה" לאחד מספרי האימה הטובים, …

המשך לקרוא "זה: חלק 2", ביקורת

היסטוריה של אגדה: "היו זמנים בהוליווד", ניתוח

"היו זמנים בהוליווד" (Once Upon a Time in Hollywood), סרטו ה-9 של קוונטין טרנטינו, מזמין לא רק צפיות מרובות, אלא גם הסתכלות וניתוח מורחבים של התמות השונות שלו, דמויותיו האמתיות והפיקטיביות ומשחקו עם ההיסטוריה. אחרי ביקורת רגילה וחפה מספוילרים שמתפקדת כהמלצה ותו לו, בפוסט הזה אני אנסה להיכנס עמוק למשמעויות הנסתרות של סרטו היפיפה של …

המשך לקרוא היסטוריה של אגדה: "היו זמנים בהוליווד", ניתוח

ביקורת נטפליקס: Frankenstein's Monster's Monster, Frankenstein

מאז יצאה לראשונה בנטפליקס ב-2016 "דברים מוזרים" (Stranger Things), שחקניה הראשיים הפכו לכוכבים בינלאומיים וסחורה חמה בהוליווד. אחד מהם הוא דיוויד הארבור, המגלם את דמותו של מפקד המשטרה בעיירה הוקינס בה מתרחשת "דברים מוזרים", ג'ים הופר, שהיה עד הופעתו בסדרה המוצלחת של נטפליקס בעיקר שחקן של תפקידי משנה בסרטים כמו "הדרך לגיהנום", "סוף המשמרת", "חלון …

המשך לקרוא ביקורת נטפליקס: Frankenstein's Monster's Monster, Frankenstein

"היו זמנים בהוליווד", ביקורת

קוונטין טרנטינו הוא מן הבמאים יחידי הסגולה האלו, שהם לא רק שמות בית אצל סינפילים וצופי הקולנועי הקז'ואלים כאחד, אלא גם כאלו שכל סרט חדש שלהם הוא אירוע תרבותי המקרב בין כל אלו שהולכים לבית הקולנוע, בכל הצורות. מאז פרץ לתודעה עם "כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה" בשנות ה-90, טרנטינו הוא אחד מאותם במאים שתמצאו בכל …

המשך לקרוא "היו זמנים בהוליווד", ביקורת