"מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי", ניתוח

"מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי", הפרק השמיני בסאגה שהחלה את דרכה אי-שם בשנת 1977, נחת במסכי הקולנוע מסביב לעולם לפני שבועיים ועכשיו הגיע הזמן שלי לכתוב עליו. אחרי כמה צפיות, אחרי שנתתי לו ולמחשבות שלי זמן להתבשל, אני מרגיש מוכן לנסות ולכתוב כתב הגנה למה שהוא בעיניי אחד משלושת הסרטים הגדולים בסדרה הזו, אחד הסרטים החשובים שנוצרו בתוך היקום של מלחמת הכוכבים וסרט שלמרות שלא מעט מהמעריצים לא ממש מבינים או אוהבים, יש בו את כל המרכיבים של סרט מלחמת הכוכבים טוב, פלוס דברים שהם גם אנטי מלחמת הכוכבים, וזה מה שהופך אותו לכה מיוחד בנוף של הסאגה הזו. מכיוון שעבר מספיק זמן ובכל מקרה זו לא תהייה ביקורת רגילה, כי קשה לכתוב ביקורת קולנוע רגילה על הסרט החדש של מלחמת הכוכבים, הטקסט הזה יהיה עמוס בספוילרים, אז הוזהרתם מראש. אם עוד לא ראיתם את "אחרוני הג'דיי" של ריאן ג'ונסון, לכו ותראו אותו, ואז תחזרו לקרוא.

//

מאחת הסצינות הראשונות בסרט, ברור ש"אחרוני הג'דיי" הוא לא מה שאנשים ציפו ממנו להיות. ריי מגיעה לאק-טו, הכוכב אליו לוק סקיווקר ברח אחרי מה שקרה לו עם בן סולו/קיילו רן. ריי מגישה ללוק את הלייטסייבר הכחולה שלו, והוא מעיף אותה אחורה ועוזב את הסצינה. כבר כאן מדגיש לנו ג'ונסון שהדברים בסרט הזה עומדים להיות קצת אחרים. לוק הוא לא מה שהוא היה פעם, הוא לא הגיבור עם הבלורית שהציל את הגלקסיה, המורד שהבטיח לחדש ולשמר את מורשת הג'דיי ושהצליח לשנות את דארת' ויידר לטובה. לוק פגוע, שסוע, זקן ועייף, ואחרי שנים של גלות בכוכב מבודד ומלא ביצורים משונים.

נראה שלא מעט מהמעריצים, כמו גם מארק האמיל עצמו, לא הצליחו לרדת לסוף דעתו של ריאן ג'ונסון בנוגע לארק אותו עובר לוק בסרט הזה. האמיל אמר ש"זה לא הלוק שלו" ו"שג'דיי לא מוותרים", אבל נראה ששוכח את העובדה שאובי-וואן קנובי ומאסטר יודה, שניהם וויתרו והגלו את עצמם לכוכבים מרוחקים אחרי אירועי "נקמת הסית'". שני המאסטרים הגדולים האלו הרימו ידיים ובחרו להתחבא במקום להילחם באימפריה של דארת' ויידר והקיסר, וכמוהם, גם לוק בוחר בגלות ולא במלחמה. הוא בעצם חוזר על הטעויות של אחד ממוריו – אובי-וואן -, בכך שהוא היה מאסטר למי שיהפוך בסופו של דבר לנבל, לתלמיד של הצד האפל, ויבגוד במורהו, ויפנה לניסיון שליטה וכיבוש הגלקסיה. בשונה מאובי-וואן, לוק יודע שיש לו חלק לא קטן בשינוי הסופי של בן סולו והפיכתו לקיילו רן. במהלך הסרט אנו מגלים כי לוק היה קרוב מאוד להרוג את בן בשנתו, אחרי שראה את האפלה בלבו שמשתלטת עליו. הוא חשב שכבר אין תקווה, וברגע אחד הוא ראה הזדמנות להציל מיליונים. אבל ברגע האחרון הוא וויתר, נגעל מעצמו, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. בן התעורר ומפה השינוי שלו אל קיילו רן הפך לסופי.

בן סולו טבח בכמה מתלמידיו של לוק ולקח עמו אחרים, משאיר שנים של עבודה ואימונים של לוק בלהבות. לוק, מבויש, כועס, פגוע, בורח לאק-טו ומנתק את קשריו עם שאר הגלקסיה. לא רק שבמקום ליצור דור חדש של ג'דיי הוא יצר דור חדש של לוחמים של הצד האפל, לא רק שהוא כשל במשימתו וחזר על טעויות העבר של אבירי הג'דיי שקדמו לו, הוא גם אכזב את אחותו, ליאה, וחברו הקרוב, האן סולו. הוא הגיש את בנם, לפי ראות עיניו, על מגש של כסף למנהיג העליון של המסדר הראשון, סנוק. חזרה על טעויות העבר היא תמה שחוזרת בסרט, בעיקר בסיפורו של לוק ב"אחרוני הג'דיי". ג'ונסון עושה לנו לא מעט הקבלות לטעויות שעשו אובי-וואן, יודה ואחרים לפניו, ומדגיש לנו שזו אחת הסיבות העיקריות שלוק מאמין כי יש על הג'דיי להסתיים. הרי בגאוותם הם פלסו את הדרך לעלייתו לשלטון של דארת' סידיוס, הלו הוא הקיסר, בגאוותם הם אמנו את אנאקין סקיווקר, דארת' ויידר בכבודו ועצמו. בגאוותם הם הצליחו להרוס מורשת ארוכת שנים של ג'דיי ולהיגרר למלחמה שתעלה את הגלקסיה באש. לוק מאמין שצריך לשים סוף לכל זה, ולכן כשריי מגיעה אליו, הוא זורק את החרב של אביו, החרב הראשונה שלו, אחורה. הגיע הזמן לשים את העבר במקומו הראוי – מאחור. וזו תימה נוספת שתחזור לאורך הסרט.

אבל זה גם סיפור על גאולה, כמו תמיד עם מלחמת הכוכבים. ויש דברים שלא משתנים, גם בסרט הכי אנטי מלחמת הכוכבים שנוצר. לוק בסופו של דבר כן מאמן את ריי, אבל נחרד מהעוצמה שלה. הוא אומר לה באחד הרגעים החזקים של הסרט כי הוא כבר ראה עוצמה גולמית שכזו בעבר. זה לא הפחיד אותו אז, זה כן מפחיד אותו עכשיו. לוק יודע שיש לא מעט קווי דמיון בין ריי, שיש בה משהו מאוד טהור, לבין תלמידו לשעבר בן סולו. הקשר המתפתח ביניהם לאורך הסרט הוא עדות לכך. למרות שנראה שלוק הרים ידיים סופית, באקט אחרון של גבורה, המורד הצעיר ומלא התשוקה שהכרנו בעבר חוזר למלחמה, ועומד פנים מול פנים מול השדים שלו, הטעויות שלו וקיילו רן.

// 

כולם קיוו שריי תהיה נצר ממלכתי לאיזושהי שושלת ביקום של מלחמת הכוכבים. התיאוריה הנפוצה ביותר הייתה שהיא נכדתו של אובי-וואן קנובי. ריאן ג'ונסון סטר לכולם בפנים ומילא את לבי באושר – ריי היא נצר לכלום ושום דבר, היא בת להורים שיכורים שמכרו אותה עבור כסף לשתייה. מספיק עם סקייווקר וקנובי, הגיע הזמן למשהו חדש. לשים את העבר מאחור. כל המעריצים שהתאכזבו מכך שריי איננה קנובי, מפספסים את הדבר החשוב ביותר בנוגע לדמותה – היא באה ליקום כתיקון על אנאקין סקיווקר. אנאקין היה בעצמו בן לשום שושלת, שנולד לעבדות ומשם עלה לכוח. הוא היה אמור להיות מי שיביא את האיזון לכוח, הנבחר. ולמרות שאני מתנגד מאוד לכל תיאורית הנבחר והנבואה של הפריקוולים, זה עדיין חלק מהסאגה, אז אי-אפשר להתעלם מזה. אחרי שאנאקין הפך לדארת' ויידר ובגד במסדר הג'דיי, טבח בילדי הג'דיי והעלה את הגלקסיה בלהבות, הכוח תיקן את עצמו והביא את ריי. הדרך היחידה שלה להיות באמת מעין גרסה מתוקנת של אנאקין, היא לבוא מאותו מקום שהוא בא – כלום. היא מה שהיא בעצמה וללא שום תלות בשושלת או דם, וזה רק הופך את הסיפור שלה לעוצמתי הרבה יותר.

ריי מתחילה את הסרט כמי שרוצה ללמוד על העבר, ללמוד איך לתעל את הכוח הזה שבוער בתוכה ולנסות ולגאול את לוק סקיווקר, אבל גם היא, בסופו של הסרט, תשים את העבר מאחור. גם היא תבין שהדרך היחידה להמשיך הלאה ולמלא את היעוד שלה, הוא לתת לג'דיי לנוח במשכבם בשלום. הדמות של ריי היא הסמל של המיתולוגיה החדשה שבנה ריאן ג'ונסון – היא ההוכחה שלא צריך להיות בעל דם מלכותי כלשהו כדי להיות חזק עם הכוח וכדי להיות מיוחד. ריי היא לא ג'דיי, והיא לא תהייה ג'דיי, וכך גם הילד העבד בסוף הסרט שמשתמש בכוח כדי להביא אליו את המטאטא, ועל אצבעו טבעת המחתרת. כולם יכולים להיות ג'דיי, ולמרות שזה אמור להיות טריוויאלי, נראה שלא מעט אנשים שכחו מזה.

חלק חשוב מאוד של הסרט הוא הקשר שנבנה בין ריי לקיילו רן. הם מתחילים לראות אחד את השנייה בכל מני סיטואציות שונות, ויכולים לדבר אחד עם השנייה דרך הכוח. נוצר ביניהם קשר שכבר החל בסרט הקודם בסדרה, "הכוח מתעורר". למרות שאז הם היו אויבים ברורים, והיה גם ברור שקיילו רן חושש מהכוח הזה שיש לריי, ולמרות שזה זולג גם אל הסרט הזה, השניים מתחילים להיפתח אחד אל השנייה. הם מייצרים מעין חיבור שמגיע דווקא מהמקום הזה שהכוח צריך איזון. כפי שסנוק אומר, ככל שקיילו התחזק, היה לו ברור שהכוח ייתן לו יריב ראוי, ריי. כך ששניהם, אחד בעל דם מלכותי שמגיע משושלת של ג'דיי והשנייה שמגיעה משום-מקום וצריכה לגלות בעצמה את מקומה ביקום, מתחברים למרות השוני ביניהם ולמרות שהם עומדים בשני צדי המתרס. הכוח צריך איזון, והוא מחבר בין שתי הקצוות האלו ומייצר ביניהם לא רק אמון ואולי אפילו חברות, אלא גם סוג של ברית.

קיילו רן, שבסרט הזה ראוי לקרוא לו יותר בן סולו, הוא אולי הדמות המעניינת ביותר בינתיים בטרילוגיה החדשה. הבן של ליאה והאן סולו, היה ללא ספק התקווה הגדולה ביותר של לוק בעודו מאמן דור חדש של ג'דיי. אבל כמו סבו, הוא היה מלא בעוצמה שהוא לא ידע לתעל, זעם שחלחל לכל פינה בנפשו ומאסטר אחר, שמגיע מהצד האפל, ומציע לו הצעות שהוא לא יכול לסרב להן. בשונה מאנאקין, שאת סיפור פנייתו לצד האפל אנחנו מקבלים במלואו, אצל קיילו אנחנו לא יודעים בדיוק מה היו הסיבות שהובילו אותו לצד האפל ואנחנו לא מקבלים יותר מדי מידע על מה סנוק הציע לו, חוץ מהברורים מאליהם, כמו כוח שלוק לא יכול להציע לו, שליטה בגלקסיה ועוד כמה דברים זוטרים כאלו.

למרות שבתחילת "הכוח מתעורר" היה נראה שקיילו בטוח במעמדו בצד האפל ובמסדר הראשון, מהר מאוד מתברר לנו שמדובר באמת בנכד של אנאקין. הוא עדיין נער מלא זעם שנוטה להתפרצויות עצבים וגחמות, ובעיקר – הוא קרוע ולא מבין את מקומו בכל העניין הזה. כשהוא הורג את אביו, האן סולו, בסרט הקודם, זה נראה שהוא וויתר סופית על גאולה והבטיח את מקומו לצדו של סנוק. כמו שהוא אומר בסרט הנוכחי למאסטר שלו, "נתתי לך הכל". אבל לצד האפל הכל זה לא מספיק, וסנוק מעמיד את קיילו על טעותו – יש בו את החמלה של אביו והמון ספקות. וכמה שהמנהיג העליון צודק.

באחד מהמון הקרבות שיש ב"אחרוני הג'דיי", קיילו עומד לפוצץ את הספינה הראשית של המחתרת, אבל מהסס. הוא רואה את אמו, ליאה, ולא יורה. במקומו מגיעות חלליות אחרות של המסדר הראשון ועושות עבורו את העבודה. כשהוא מדבר עם ריי דרך הכוח ומנסה לשכנע אותה לחבור אליו ולשכנע אותה שהוא מפלצת, זה לא עובד לו ממש, כי גם הוא לא משוכנע. הכל מגיע לכדי פיצוץ כאשר ריי, נחושה בדעתה שהיא יכולה להציל את קיילו, עולה על ספינת המלחמה של המסדר הראשון ומגיעה לחדרו של סנוק, כבולה.

כמו גם הקיסר לפניו, גם המנהיג העליון סנוק בטוח שהוא שולט בנפשו של תלמידו. אבל הוא לא לוקח בחשבון את התערבותו של כוח אחר, של אדם אחר שמצליח לגעת בנפש השסועה והקרועה בכל מקרה של התלמיד. במקרה של דארת' ויידר היה זה לוק, הפעם זו ריי שמצליחה לייצר קשר מורכב עם קיילו רן. סנוק נמצא בטראנס, הוא בטוח שקיילו עומד להרוג את ריי, אבל הוא לא מבין שהוא קורא לא נכון את קיילו, והתלמיד הורג את המאסטר שלו, פעם נוספת. ברגע הזה היה אפשר לשמוע את השוק של הקהל סביבי, בכל אחת מהפעמים בהם ציפיתי בסרט. ריאן ג'ונסון לוקח את אחת הדמויות המסתוריות שבנה לנו ג'יי.ג'יי. אברמס בסרט הקודם, וחותך אותו לחתיכות, תרתי משמע. זה מוביל לסצינה היפה ביותר בסרט, בה קיילו וריי עומדים גב אל גב ונלחמים בריקוד מהמם נגד מסדר השומרים של סנוק. הגאולה של קיילו רן?

רחוק מזה. הנפש של קיילו קרועה מדי, והוא נמצא רחוק מדי בצד האפל. הוא רוצה להעלות באש את העבר, ממש כפי שרוצה לוק. מספיק עם הג'דיי, הסית' והמחתרת, הגיע הזמן לסדר חדש. ריי הייתה בטוחה שהיא הצליחה במשימה שלה והצילה את בן סולו, אבל ברגע אחד שובר לב היא מתחננת שהיא יפסיק. יפסיק לדבר ויפסיק עם הרעיונות האלו ופשוט יצטרף אליה, אבל הוא רוצה שהיא תצטרף אליו. כל אחד מהם רוצה את האחר, אבל ממקומות שונים לחלוטין. ריי רוצה שלום, קיילו רוצה שליטה. שני הצדדים של הכוח.

//

דמות נוספת ששורפת את העבר שלה ומביטה קדימה היא פין. מי שעשה את בכורתו ב"כוח מתעורר" בתור חייל סער במסדר הראשון שהחליט למרוד בכל מה שלמדו אותו ולהצטרף להרפתקה של ריי, מתמודד פנים מול פנים מול מי שהוא צריך להביס כדי לשים לחיים הקודמים שלו סוף – קפטן פאזמה, המפקדת שלו לשעבר. בקרב ביניהם פין מצליח לגבור על הקפטנית ובכך להפוך לחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהמחתרת, ולא להיות עוד רק חייל סער לשעבר שסרח. לפין יש בסרט הזה דמות נוספת שמהווה עבורו סוג של גאולה ומשיכה סופית אל תוך נבכי המחתרת, הלו היא רוז, דמות חדשה שהוכנסה אל תוך המיתולוגיה. היא טכנאית של המחתרת ונגררת להרפתקה אותה היא לא יכלה לדמיין אפילו, בעל כורחה, אבל מוכיחה שוב ושוב את ערכה הרב, למרות שהמשימה אליה היא יוצאת עם פין מסתברת כחסרת חשיבות. היא מסיימת את הסרט כגיבורה, בכך שהיא מצילה את פין ומסבירה לו איך מנצחים מלחמה: "לא בלהרוג את מי שאתה שונא, אלא בלהציל את מי שאתה אוהב".

//

אי-אפשר לדבר על "אחרוני הג'דיי" בלי להזכיר את קארי פישר ז"ל והגנרלית ליאה אותה היא מגלמת. אנחנו יודעים שזו תהייה ההופעה האחרונה של ליאה בסדרה, שכן פישר נפטרה ודיסני-לוקאספילם הודיעו שהם לא ישחזרו אותה בסרטים הבאים בעזרת אפקטים, כך שהסרט הזה בעצם הוא הפרידה הסופית משלושת הגיבורים של הטרילוגיה המקורית (לשים את העבר מאחור, כבר אמרנו?)והסרט שמהווה את החלפת הדורות האולטימטיבית. לא ברור איך יפתרו את עניין לאה בסרט הבא, האם תהייה קפיצת זמן ארוכה והיא פשוט נפטרה בין השנים או שהיא תהייה במשימה במקום רחוק, אבל בסרט הבא היא כבר לא תהייה, וזה בטוח. ליאה של "אחרוני הג'דיי" היא ליאה כפי שלמדנו לאהוב אותה, ועוד הרבה יותר. היא חזקה, חדורת מטרה, לא מוותרת ולא עושה חשבון. אבל היא גם המנהיגה של המחתרת, ועליה להיות קול שקול בתוך כל הכאוס הזה בו היא ושותפיה לקרב נמצאים. היא מתפקדת כמצפון של הסרט ומי שמחזיקה את המחתרת במו ידיה, וככה מצליח ג'ונסון לתת לנו פרידה ראויה מהדמות הנשית הגדולה של הסאגה ומשחקנית נהדרת.

יכולתו של "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" לפצל את הקהל לא נגמרת בדמותו של לוק והגילוי על הוריה של ריי, למרות שאלו מהווים חלק לא קטן מהתלונות של הקהל. זה ממשיך גם ברציחתו של סנוק והשארת העבר שלו והשאלה סביב מי הוא באפלה, למרות שגם כאן ג'ונסון נותן נדנוד אל הטרילוגיה המקורית, בה מת הקיסר בסופו של "שובו של הג'דיי" מבלי שאנחנו מקבלים עליו שום מידע. רק שבעולם כמו שלנו, עם האינטרנט והרשתות החברתיות, בה כל המידע נגיש לכולם והקהל חייב לדעת הכל ועכשיו, דבר שכזה לא יכול להתרחש. תשובות חייבות להגיע, ולהיות מונחות על מגש עם הסברים מפורטים. הקהל של מלחמת הכוכבים לא היה מבסוט בכלל מההחלטה של ג'ונסון לא לגלות פרטים אודות סנוק, והם הראו את זה בקולניות רבה.

ראוי גם לציין שמבחינתו של ג'ונסון שמו של הסרט הוא "אחרון הג'דיי", ביחיד, ולא "אחרוני הג'דיי". הוא כמובן מתכוון ללוק, וכבר בשמו של הסרט מדגיש לנו הבמאי-תסריטאי על מה הסרט שלו – הסוף של מה שידענו והכרנו, והתחלה של משהו אחר לגמרי.

ג'ונסון לא רק שנאמן לאחד מגיבוריו, לוק, שאומר כי "על הג'דיי להיגמר", הוא בונה מיתולוגיה חדשה לגמרי. בסופו של "אחרוני הג'דיי" לא ברור איזה כיוון ייקח פרק 9, אבל ברור לנו שלא נראה את ריי לובשת חלוק ג'דיי ומאמנת חבורה של ילדים עם רגישות לכוח. ריי היא לא ג'דיי, ולמרות שג'דיי אימן אותה למשך דקות ספורות, היא הדור הבא של משתמשי הכוח, כפי שקיילו רן הוא הדור הבא של הצד האפל, שהוא כבר לא סית'. זה משהו שהתחיל עוד בסרט הקודם, עם החוסר ב"דארת'" לפני שמו של קיילו רן. זה משהו חדש, דור חדש לגמרי של טוב ורע בגלקסיה רחוקה רחוקה. קיילו מקבל בסופו של דבר את מה שהוא רצה, אבל לא איך שהוא רצה. שתי הדמויות האלו, שהפכו מאויבים לקרובים ולאובים שוב, יעמדו משני צדי המתרס של הכוח בגלימתו החדשה, וכך ג'ונסון מעלה באש את העבר, ומסתכל קדימה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s