"בהיר" (Bright), ביקורת

צריך להצדיע לנטפליקס. ענקית הסטרימינג כבר מזמן לא רק משקיעה בתוכן טלוויזיוני מקורי ואיכותי, אלא גם הופכת לשחקנית משמעותית בשוק הסרטים. השנה עשתה נטפליקס קפיצת מדרגה רצינית בזירה הזו, כשהיא מפיצה ומפיקה סרטים מקוריים ומדוברים. בין אם מפיצה סרטי איכות שהיא מקווה להכניס לאוסקר ("פרחים בבוץ", "בהתחלה הם הרגו את אבא"), סרטים עצמאיים מיוחדים ("אני לא מרגישה בבית בעולם הזה יותר") או שהיא פשוט נותנת לבמאים מיוחדים את הבמה להשתולל ("אוקג'ה") או להמשיך לעשות מעולה את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב ("סיפורי מאירוביץ'"), נטפליקס מנסה, ומצליחה יש לציין, לגעת במגוון רחב של ז'אנרים וסגנונות, עם יוצרים שונים. הפרויקט המקורי הנוצץ של נטפליקס לשנת 2017 הינו "בהיר" (Bright), אותו ביים דיוויד אייר ("יחידת המתאבדים", "סוף המשמרת") והופק בתקציב של 90 מיליון דולרים, מה שהופך אותו לסרט היקר ביותר של החברה. הסרט נשמר לסוף השנה, על מנת לצאת בזמן לחג המולד.

עכשיו מגיע "בהיר" למסכים הביתיים, ולפי נתונים שנאספו ברחבי הרשת, הוא כבר הגיע ל-11 מיליון צופים (מספר מוערך), והרבה נאמר על האם סרט כמו "בהיר", שהינו סרט פנטזיה אורבני, עם אפקטים רבים, אקשן נון-סטופ ומגה-סטאר בדוגמתו של וויל סמית', לא היה מרוויח הרבה יותר, כספית ואמנותית, לו היה מוקרן בבתי הקולנוע. "בהיר" בסופו של דבר הוא לא סרט שנטפליקס תהמר עליו לאוסקר, לכן אין להם סיבה ממשית להפיץ אותו בבתי הקולנוע, אפילו באופן מוגבל, כך שהסרט זמין לצפייה אך ורק על המסכים שלנו בבית. בחלקים מסוימים זה אכן עובד לרעתו, אבל אחרי צפייה בכל-כך הרבה סרטים מעולים של נטפליקס לאורך השנה על המסך הקטן, אפשר להגיד בלב שלם שהתרגלנו ושזה כבר בסדר.

"בהיר" הוא, כפי שצוין, סרט פנטזיה אורבני המתרחש בלוס אנג'לס בעולם בו לצד בני-האדם חיים יצורים מיתולוגיים כמו אורקים, אלפים, פיות וקנטאורים (אחד לפחות). שוטר אנושי (וויל סמית') נאלץ לחבור לשוטר האורק הראשון באמריקה (ג'ואל אדגרטון), מה שגורר המון ביקורת, מצד בני-האדם והאורקים כאחד. שני השוטרים נגררים למשימה בעל כורחם שאף-אחד לא הטיל עליהם, לשמור על אלפית סוררת והשרביט הקסום שהיא גנבה.

הדבר הברור הראשון בנוגע ל"בהיר" הוא הניסיון של התסריטאי מקס לנדיס ("כרוניקה בזמן אמת", "אמריקן אולטרה") להפוך את כל עניין היצורים המיתולוגים לאמירה חברתית, אבל הבעיה היא שהוא לא מצליח לעשות את זה בצורה עדינה ומחוכמת והוא רק דוחף את האמירות האלו בתוך הפרצוף של הצופה: אלו האורקים, הם גרסה של האפרו-אמריקנים, חלקם עובדים בניקיון ובהסעות, אחרים פונים לפשע וחיים בכנופיות. אלו הם האלפים, הלבנים והיפים, והם עשירים ומנהלים את העולם. ואלו הם בני-האדם, והם פשוט בני-אדם ואיתם הכל אותו דבר. לנדיס לא מצליח לאזן בין כל האמירות שלו ובסופו של דבר נשאר עם כלום בידיים ועם סרט שמנסה יותר מדי ובסופו של דבר, בגזרה הזו, נשאר די חלול. האורקים, שאמורים כאמור להיות אלגוריה לחיים של אפרו-אמריקניים באמריקה, לא באים בחשבון גם על אפרו-אמריקניים באמת, שגם הם, ובכן, אלגוריה לחיים של אפרו-אמריקניים באמריקה, אז לא ברור לגמרי מה לנדיס ניסה לעשות.

הרעיון עצמו של "בהיר" הוא די מקורי ומעניין, הבעיה היא שבניית העולם והמיתולוגיה של הסרט היא קצת מקושקשת ולא לגמרי ברורה. מנסים להסביר לנו על החיים של האורקים בשבטים, על אלפים ואלפים סוררים, קסם שאולי קיים ואולי לא, נבואה, שרביטים זוהרים, לורד אפל, והכל מתערבב ביחד בבלגן מושלם. לנדיס ניסה לעשות ג'גלינג עם יותר מדי נושאים ותימות ובסופו של דבר הכל נפל לו על הרצפה.

אני בכלל לא אוהב את דיוויד אייר, וגם את הסרטים שכן נחשבים טובים שלו, כמו "זעם" עם בראד פיט או "סוף המשמרת", אני לא מחבב ממש. בעיניי מדובר בבמאי צעקני שעושה סרטים שנעים בין המקושקש, הבינוני והרע מאוד. הוא ביים את אחד מסרטי הקומיקס הרעים ביותר שנעשו, "יחידת המתאבדים" ועכשיו העבודה שלו ב"בהיר" לא גורמת לי לחבב אותו יותר. עבודת הבימוי בסרטו החדש היא מכוערת מאוד, ועבודת הצילום של שותפו הקבוע של אייר, רומן וסיינוב, לא ממש ברורה במה היא רוצה לעשות. הסרט נע בין כל מני סגנונות קולנועיים שאייר מנסה, וכמו עם התסריט של לנדיס, שום דבר לא מתחבר ביחד.

ולמרות כל אלו, הצפייה ב"בהיר" הייתה, בחלקים מסוימים, די מהנה. אני מאוד אוהב פנטזיות אורבניות, ולראות יצורים מיתולוגיים מסתובבים ברחובות מודרניים כשאת כל זה מוביל וויל סמית' זה די כיף, למרות שהסרט עצמו מבאס מאוד מבחינת הטון והסיפור. זה לא סרט כיפי מאוד לאורך רב אורכו, וגם כשהוא מנסה להצחיק, זה עובד רק במספר רגעים. אבל בכל זאת, יש מידת הנאה מהאקשן המכוער של אייר, הקסמים והיצורים השונים, אבל בעיקר מהנה לראות את לב הסרט- סרט באדי-קאפ כמעט קלאסי כמו פעם, על שני שוטרים שצריכים להסתדר וללמוד לעבוד ולסמוך אחד על השני ולהפוך לחברים. הכימיה בין וויל סמית' וג'ואל אדגרטון בתור אורק מקסים היא כמעט נהדרת בעיניי, ורק מראה כמה פוטנציאל היה לסרט הזה. אני באמת מוכן לראות סדרת טלוויזיה על שני אלו, או לחלופין עוד סרטים בכיכובם, רק חבל שרוב מה שקורה מסביב הוא לא מספיק טוב, ואפילו מטה מזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s