ערב עם קווין סמית'

קווין סמית' תמיד היה אחד האנשים שהכי אהבתי בהוליווד. לא רק שצרכתי את סרטיו על בסיס קבוע, אלא גם צפיתי בכל הספיישלים הקומיים שלו, האזנתי לפודקאסטים שלו ושל חבריו, קראתי את חוברות הקומיקס והספרים שכתב וקניתי את חולצות ההוקי שלו. מאז שראיתי את "מוכרים בלבד" (Clerks.), סרטו הראשון, אי-שם בתחילת החטיבה, לא הצלחתי לעצור את האובססיה שלי אליו. לפני כמה ימים סבל סמית' מהתקף לב רציני שכמעט והוביל למותו. אחרי הופעה גדולה אחת ורגע לפני שהמשיך לשנייה, הוא התחיל להרגיש כאבים בחזה ובחילות והיה בטוח שהוא רק שתה חלב מקולקל, או משהו בסגנון. ככל שמצבו החמיר, כך התבררה התמונה: כנראה שמדובר במקרה קצת רציני יותר מקלקול קיבה. האנשים שהיו עמו הזמינו לו אמבולנס והוא נלקח מיד לבית החולים, שם עבר ניתוח ובעצם חייו ניצלו. סמית', שנמצא בקשר תמידי עם מעריציו דרך הרשתות החברתיות, סיפר על שקרה לו בפוסט מרגש ואתמול פרסם סרטון ארוך ומרגש במיוחד ובו הוא מספר על המקרה שכמעט וסיים את חייו.

קווין סמית' פרץ לתודעה בשנת 1994, עם סרט הביכורים העצמאי שלו "מוכרים בלבד" שהיה חלק ממהפכת הקולנוע האמריקאי העצמאי שהחל עוד בשנות השמונים והמשיך לתפוס תאוצה ולגדול בשנות התשעים, וזכה בפרס בפסטיבל סאנדנס שם הוקרן בבכורה עולמית. הסרט הפך לתופעה ולאחד הסרטים העצמאיים המוכרים והמצוטטים אי-פעם והזניק את הקריירה של סמית' בתור קול של דור. שנה לאחר-מכן הוא כבר הוציא את סרטו השני – "עכברי הקניון" (Mallrats) ולאורך כל שנות התשעים בנה את היקום הקולנועי שלו, של סרטים שקשורים אחד לשני, מתרחשים בעיקר בניו-ג'רזי, עם דמויות מסרט אחד שמופיעות בסרט אחר וכמובן שתי הדמויות האייקוניות שייצר – ג'יי וסיילנט בוב, אותם מגלמים ג'ייסון מיוז וסמית' עצמו, בהתאמה. בשנות האלפיים הקרדיט של סמית' קצת ירד והוא ביים סרטים מוצלחים פחות, כמו "ג'רזי גירל", "זאק ומירי עושים פורנו" ו"קופ אאוט", שנשאר סרטו הגרוע ביותר והסרט היחידי בקריירה שלו שסמית' לא כתב.

בשנות האלפיים סמית' הקים את רשת "סמודקאסט", ובו הוא מקליט תכניות פודקאסט שונות עם חבריו ואנשי הוליווד כאלו ואחרים, כתב חוברות קומיקס, ספרים ולא הפסיק להופיע ברחבי ארצות-הברית (וקצת בעולם) וגם המשיך להיות הבעלים של חנות הקומיקס שלו, Jay and Silent Bob's Secret Stash, שממוקמת בעיירת הולדתו רד בנק, ניו ג'רזי. חנות הקומיקס ואנשיה הפכו לסדרת הטלוויזיה "Comic Book Men" שמשדרת כבר את עונתה השביעית ושסמית' הוא המנחה שלה. בנוסף, משנת 2011 וסרטו "רד סטייט", סמית' עבר מבימוי קומדיות או דרמות קומיות לסרטי אימה, כששני סרטיו האחרונים, "טאסק" ו"Yoga Hoseres", משלבים בין אימה לקומיות. בנוסף, סמית' מביים לטלוויזיה לסדרות שהוא אוהב, כמו סדרות הקומיקס "הפלאש" ו"סופרגירל" והסיטקום "הגולדברגים".

אפשר לא לאהוב את סמית' ואת הסרטים שלו, או אפילו את הפרסונה המאוד מוחצנת שלו, אבל קשה שלא להעריך את מה שהבנאדם השיג. מנער שנשר מלימודי קולנוע ומכר את אוסף חוברות הקומיקס שלו כדי לממן סרט בשחור-לבן שהוא עשה עם חברים שלו והפך לאחד הקולות המשפיעים של הגל העצמאי בארצות-הברית ועכשיו עושה פשוט כל מה שבא לו; סרטים, טלוויזיה, קומיקסים, הופעות ומה לא. הוא חובש הרבה כובעים ועושה המון דברים, והכל מתוך אהבה אמיתית למה שהוא עושה. כהוקרה לקריירה המוזרה והענפה שלו החלטתי ליצור רשימה של חמשת הסרטים שלו שאני הכי אוהב, אבל גם ממליץ לכם לבדוק את האתר של סמודקאסט ולשמוע את אחד הפודקאסטים שלו או של חבריו וגם לראות את הספיישלים הנהדרים שלו, כי סמית' הוא קומיקאי בחסד ומספר סיפורים מכשף. הסיפורים שלו על הוליווד הם מרתקים. קדימה לרשימה:

  1. "עכברי הקניון" \ Mallrats

שקלתי ברצינות לשים במקום החמישי את "ג'יי וסיילנט בוב מכים שנית", שהיה אמור להיות בעצם אקורד הסיום לסדרת הסרטים של סמית' שהחלה עם "מוכרים בלבד" (בסוף הוא עשה המשך לסרט הביכורים שלו בשנת 2006). זה היה סרט ששילב בו כמעט את כל הדמויות המרכזיות מהיקום הקולנועי של סמית' והיה באמת כיף של סרט. אבל הבנתי שאני פשוט אוהב הרבה יותר את "עכברי הקניון", הסרט הכי פחות נחשב מ"תור הזהב" של סמית' בשנות ה-90. "עכברי הקניון", סרטו השני של סמית', היה בעצם הגדלה וניפוח של סרטו הראשון. כמו אותו סרט מיתולוגי, גם "עכברי הקניון" מתרחש ברובו ביום אחד, אבל הפעם מוקד ההתרחשות עבר לקניון גדול, מספר הדמויות גדל והשחקנים הם שחקנים מקצועיים ולא רק חבריו של סמית'. מופיעים בו ג'ייסון לי, שאנון דוהרטי, בן אפלק (שהפך לחבר קרוב ומשתף פעולה קבוע של סמית'), מייקל רוקר ואפילו הופעת אורח של סטן לי, אגדת הקומיקס, לפני שזה נהייה מגניב. זה סרט פחות חכם מקודמו, אבל הוא כיפי כל-כך ואפשר לראות אותו אינספור פעמים. הוא מגדיל ומרחיב את היקום הקולנועי של סמית', אפשר לצטט ממנו קטעים ללא הפסקה והוא מכיל בתוכו את אחת הדמויות הגדולות של סמית', ברודי האגדי, בגילומו של ג'ייסון לי.

  1. "רד סטייט" \ Red State

שנה אחרי הכישלון של "קופ אאוט", סמית' עשה שינוי כיוון בקריירה. "רד סטייט" היה יציאה לא ברורה ולא צפויה מצדו של סמית', שהיה כל-כך מזוהה עם סרטים קומיים וקלילים, הביא פתאום מותחן מעולה ועשוי מצוין שלא מרגיש כמו פרודיה או דאחקה כמו שני הסרטים שסמית' יעשה אחריו. הוא מלהק את מייקל פארקס ז"ל לתפקיד מרושע ומטונף, ופארקס פשוט משתולל על המסך. הוא מביא גם את מליסה לאו וג'ון גודמן, שניהם שחקנים מצוינים שעושים עבודה נהדרת בסרט. "רד סטייט" הוא סרט מפחיד שלא מרגיש ולא נראה כמו סרט של סמית' אפילו לא לרגע, ואחרי כמה סרטים לא מוצלחים, זה כנראה בדיוק מה שאנחנו, והוא, היינו צריכים.

  1. "מוכרים בלבד" \ Clerks.

סרט הביכורים של קווין סמית' שהתחיל בכלל את כל החגיגה הזו, הוא סרט מיתולוגי שבעיניי כל חובב קולנוע חייב לראות. זה סרט שמבחינה קולנועית הוא דל מאוד, הוא נעשה בתקציב זעום במיוחד במונחים הוליוודים ובתקופה אחרת, מצולם בשחור-לבן די מכוער ומרגיש כמו סרט סטודנטים, אבל הוא מרגיש בכל רגע שלו על-זמני. סיפורם של דנטה (שבכלל לא היה צריך להיות שם היום) ורנדל, זבנים בקיוסק וחנות ווידאו צמודים בהתאמה, שני חברים המיואשים מהחיים ומנסים לשרוד עוד יום משעמם בעבודה. במהלך היום מבקרים אותם דמויות משונות, אהבות ישנות, משחקי הוקי על הגג, לוויה אחת וכל החברים של סמית'. זה סרט מצחיק וחכם שמחזיק מים גם היום ושאפשר לראות בלופים גם כשיודעים לדקלם אותו בעל פה. תאמינו לי, אני אומר את זה מניסיון.

  1. "דוגמה" \ Dogma

הסרט הגדול הראשון של סמית' (והיחידי שהוא מעל לשעתיים), בכיכובם של בן אפלק ומאט דיימון, עם הופעות של שחקנים כמו אלן ריקמן, כריס רוק, סלמה הייאק וג'ורג' קרלין. סמית' גדל בבית קתולי וזה הטייק שלו על האמונה איתה גדל, עם מלאכים, שדים, גורלות ואלוהים אחת. כששני מלאכים שנודו מגן-עדן (דיימון ואפלק בתפקידים היסטריים) מוצאים פרצה שיכולה להכניס אותם חזרה לממלכתו של האל, הם מייצרים שרשרת אירועים שיכולה להוביל לסוף העולם. בחורה אחת ושני העוזרים שלה (ג'יי וסיילנט בוב בתפקיד הראשון הגדול שלהם) צריכים להציל את העולם. "דוגמה" הוא לא רק סרט מצחיק ומלא ברגעים גדולים, הוא גם סרט חכם מאוד שמצליח לעשות פארודיה מוצלחת על הנצרות ולהיות גם סרט מסע כיפי עם המצאות נהדרות ומפלצת קקי אחת. זה פשוט סרט ענק שאני לא יכול להמליץ עליו מספיק, אז אם קרה ועוד לא ראיתם אותו – מצפה לכם תענוג.

  1. "לרדוף אחרי איימי" \ Chasing Amy

יצירת המופת של קווין סמית'. קשה לשים את המילים האלו ליד סרט של סמית', אבל החלטתי לעשות את זה בכל מקרה. "לרדוף אחרי איימי" היה הסרט השלישי של סמית' והאחד שהוכיח שהוא לא פוני של טריק אחד, ושיש לו עוד הפתעות בשרוול ועוד הרבה סיפורים לספר. אחרי ש"עכברי הקניון", שהיה סרט עם מימון מלא ותמיכה אולפנית, לא ממש הצליח, סמית' חזר למחוזות העצמאיים אותם הוא מכיר כל-כך טוב מסרטו הראשון וסיפר סיפור אישי שנשען יותר על דרמה מאשר על קומדיה, אבל עדיין עם רגעים קומיים נהדרים. גם את הדמויות האייקוניות שלו, ג'יי וסיילנט בוב, הוא שם בצד, והם מופיעים רק לסצינה אחת (מעולה וחשובה). זהו סיפורם של שני אמני קומיקס (בן אפלק וג'ייסון לי הנהדרים), שכתבו קומיקס על ג'יי ובוב. אחד מהם, הולדן (אפלק), מתאהב בבחורה בשם אליסה (ג'ואי לורן אדמס), שהיא בכלל לסבית. מסביב לזה בונה לנו סמית' דרמת מערכות יחסים נהדרת ודמויות עגולות שכתובות ומשוחקות נהדר. סמית' מייצר חיבור מידי עם הדמויות הראשיות שלו ומצליח להגיע לרמה של רגישות, הבנה וסיפור שהוא לא יצליח לשחזר בהמשך הקריירה שלו. דרמה קומית במיטבה.

וזהו, אלא חמשת הסרטים של קווין סמית' שאני הכי אוהב. אני ממליץ לכם גם לראות את "ערב עם קווין סמית'", הספיישל הראשון שלו מתחילת שנות האלפיים. פשוט תענוג. חוץ מזה, הייתי רוצה להשתמש בפלטפורמה הזו כדי לאחל לו רפואה שלמה ושיחזור לעצמו במהרה.

2 מחשבות על “ערב עם קווין סמית'

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s